#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	שבת במקום מוקף מאיפה מונה אלפיים אמה. <br>יצא מחוץ לתחום כמה אמות יש לו.<br>האם נותנים לו אלפיים וארבע אמות כשחוזר לצד הנגדי.	"הוקף לדירה או עד בית סאתיים נידון כד""א יותר מב""ס מונה מד""א ששבת בהן.<br>יש לו ד""א לכל רוח ואלכסונן. י""א ד""א ברוח שבחר וי""א שיש לו ד""א לכל רוח דהיינו ח""א והוא באמצען.<br>לשיטה שסוברת שאחר שברר לו צד אין לו ד""א רק לאותו צד הכא נמי כן. ולשיטה שסוברת שיש לו לכל רוח הכא נמי כן.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שצו עד סימן שצח סח עירובי תחומין		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	האם יש איסור להוציא בגד דרך מלבוש חוץ למקום שביתתו.	"כן דהמלבוש נגרר אחר בעליו.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שצו עד סימן שצח סח עירובי תחומין		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"היה דעתו מעריו""ט למסור בהמתו ביו""ט לרועה אחד ויש בעיר שני רועים האם הבהמה כרגלי הבעלים או כרגלי הרועה."	"לדעת שו""ע ה""ה כרגלי הרועה. אבל י""א כיון שיש ב' רועים ולא מסר לאחד רק ביו""ט ולא הוברר מעיו""ט למי ימסור למחר הבהמה כרגלי הבעלים אם לא שרגיל למסור תמיד לאחד.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שצו עד סימן שצח סח עירובי תחומין		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"מסר בהמתו לשני רועים מעריו""ט הבהמה כרגלי מי ומדוע."	"לדעת שו""ע כרגלי הבעלים שמאחר ויש ב' רועים אין הדרך למסור שיהיה ברשותם לענין קנין שביתה. ויש חולקים וסוברים שדוקא במסר ביו""ט אבל במסר מעריו""ט ה""ה כרגלי הרועים. מיהו אם לא בירר מעריו""ט למי מסר שמירתה רק ביו""ט עצמו דעת רוב הפוסקים בזה דהבהמה כרגלי הבעלים.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שצו עד סימן שצח סח עירובי תחומין		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"שור של פטם ששוחט בהמתו ביו""ט לצורך מכירתו לאחרים כרגלי מי יוליכו המנות ומדוע. <br>במה שונה שור של רועה (שדרכו למכור) משור של פטם."	"כרגלי כ""א שכן דעת השוחט לחלקו למי שיקנה והוי כבור של הפקר דמסור לכל דהוא כרגלי הממלא. <br>של פטם רגילים לבא גם מעיר אחרת לכן כרגלם ג""כ משא""כ של רועה אין דרכו למכור אלא לבני העיר לכן אינו אלא כרגלי בני העיר.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שצו עד סימן שצח סח עירובי תחומין		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"הרועה עירב לעצמו לרוח אחת והקונה ממנו עירב לרוח אחרת כרגלי מי יוליכו. <br>בא בן עיר אחרת לעיר הזו ע""י עירוב וקנה בהמה מרועה העיר האם יכול להוליכה יותר מאלפיים אמה מהעיר."	"כרגלי הקונה שעירב<br>בה""ל בשם הר""ן כתב דיכול להוליכה עד אלפיים אמה מהעיר דלא גרע מבני העיר.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שצו עד סימן שצח סח עירובי תחומין		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"האשה ששאלה מחברתה מעריו""ט תבלין או מלח לתבשילה ולא לקחתו אלא ביו""ט התבשיל כרגלי מי.<br>בור מים העומד לרשות בני העיר ובא בן עיר אחרת ע""י עירוב למלאות מים ממנו כרגלי מי הוא מוליכן. ומה הדין לגבי בני העיר עצמם שכ""א עירב לרוח אחרת."	"כרגלי האשה ששאלה כיון שהבטיחה לה העמידתו לרשותה.<br>כרגלי העיר שאם לא עירבו, אלפיים אמה מהעיר ואם עירב אחד מהם הוא אוסר עליהם. אבל בני העיר עצמם כ""א מוליך לפי רגליו דהוי כחבית.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שצו עד סימן שצח סח עירובי תחומין		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"באר מים המתמלא ממעיין הנמצא בתחום העיר המים כרגלי מי.<br>מי גשמים שירדו ביו""ט או מערב יו""ט כרגלי מי."	"מעיין כרגלי הממלא כיון דלא ניידי.<br>מי גשמים מער""ש וסמוכים לעיר כרגלי בני העיר כיון שסמכו עליהם מערי""ט. נפלו ביו""ט כרגלי הממלא.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שצו עד סימן שצח סח עירובי תחומין		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	מילא מים מבור הפקר לצורך חברו כרגלי מי.<br>בור של שותפין והאחד מילא לצורך שותפו.<br>פירות שלו מופקדים בעיר אחרת והם עירבו והוא לא עירב.	"לדעת שו""ע כרגלי הממלא כיון שזכה חברו רק מכחו וי""א כרגלי שניהם. והרבה ראשונים חולקים כיון דקי""ל המגביה מציאה לחברו קנה חברו והוי כרגלי מי שנתמלאו לו.<br>בדרבנן קי""ל יש ברירה ומשלו הוא זוכה והוו כרגליו.<br>לדעת שו""ע אם ייחד לו קרן זוית לא קיבל עליו שמירתן וכרגלי הבעלים אבל לא ייחד קיבל ע""ע שמירתן והוו כרגלי הנפקד. ואם היתה דעתו מתחילה היה עומד ליטול מהן ביו""ט ה""ה כרגלי הבעלים בכל ענין כמו בשור של פטם דהנפקד מקני שביתה לבעל הפירות. ובשעה""צ כתב דאפילו אם הנפקד לא ידע מזה מ""מ אם בעל הפירות חשב להשתמש בהם שרי.<br>ובה""ל כתב שמלשון הרמב""ם שהוא מקור השו""ע לא משמע דתלוי בקיבל שמירה אלא ביחוד מקום שאם לא ייחד מקום אפילו שכרו להדיא לשמור אפ""ה קאי ברשותו.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שצו עד סימן שצח סח עירובי תחומין		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	היתה העיר ארוכה וצרה או רחבה מצד אחד וקצרה מצד אחר האם עושים להם ריבוע.	"ארוכה וצרה מניחים אותה כמות שהיא הואיל ויש לה ד' זויות. צרה מצד אחד מרבעים אותה ורואים אותה כאילו היא כולה רחבה.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שצו עד סימן שצח סח עירובי תחומין		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	יא. עיר העשויה כקשת האם מונים אלפיים אמה מן היתר או מן הקשת.	"אם יש בין שני ראשיה יותר מאלפיים מונים מהקשת. ולדעת רמ""א ממקום שנתקצר שם הקשת ואין בו ארבעת אלפים. ולדעת הטור אפילו במקום שלא נתקצר עדיין אלא שממנו עד גג הקשת אין בו רק אלפיים נידון המקום הזה כאילו מלא בתים ומשם מודים אלפיים אמה. ובה""ל מפקפק בקולא זו של הטור.<br>ואם בין הקשת והיתר אין יותר מאלפיים אמה נידון כל המקום הזה כמלא בתים ומונה מהיתר אע""פ שבין ראשי היתר יש יותא מד' אלפים. ומועיל זה גם ליושבים בגג הקשת כן הסיקו האחרונים ודלא כמג""א שהתיר בזה רק ליושבים בראשי היתר.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שצו עד סימן שצח סח עירובי תחומין		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"יב.איך משכחת לה שהיושבים בראש האחד של היתר יוכלו ללכת אלפיים אמה מחוץ לראש היתר השני אע""פ שבין ב' הראשים יש ארבעת אלפים."	"משכחת לה דרך העיר עצמה סביב.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שצו עד סימן שצח סח עירובי תחומין		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	יג. האם מתחילים למנות האלפיים אמה מקיר החומה ממש כשאין בית דירה חוצה לה.	"לדעת שו""ע כן לדעת רמ""א מתחילים למנות אחרי שנותנים לעיר ע' אמה ועוד וכתב בה""ל שאין למחות ביד מי שסומך על זה.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שצו עד סימן שצח סח עירובי תחומין		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	יד. האם עושים ריבוע לעיר שיש חוץ לחומתה בתוך ע' אמה ושיריים, בית דירה.	"כן
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שצו עד סימן שצח סח עירובי תחומין		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"טו. כשיש בית דירה בתוך ע' אמה ועוד מאיפה מתחילים למנות האלפיים אמה. ומה הדין כשיש הרבה דירות רחוקות אחת מהשניה בשיעור הנ""ל."	"לדעת שו""ע מהבית דירה. ואם יש הרבה דירות מונים מהבית האחרון כנ""ל. והרמ""א מקיל לתת ע' אמה מהבית דירה ואח""כ למנות. ובה""ל מביא ראשונים שלא סוברים קולא זו ושיש לחשוש להם.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שצו עד סימן שצח סח עירובי תחומין		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	טז. היתה בית כנסת בנויה תוך ע' אמה ועוד ובית דירה שלה מחוץ לע' אמה האם דינו כתוך ע' אמה ועוד.	"מסקנת הבה""ל שכן.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שצו עד סימן שצח סח עירובי תחומין		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"יז. עיר רחבה יותר מד' אלפים אמה שמראשה האחד יוצא שורה של בתים, האם מותחים חוט מהבית האחרון בשורה על פני רוחב העיר כדי למנות משם אלפיים אמה והחלל שעד החוט הנ""ל בכלל העיר או לא. <br>האם יש חילוק בזה בין אם שורת הבתים יוצאת מראש אחד או מב' ראשיה או אם יוצאת מאמצע העיר."	"כיון שהעיר רחבה ד' אלפים לא רואים כל החלל הנ""ל כמלא בתים ולכן מונים אלפיים מהעיר, ולאותם היוצאים משורת הבתים מונים אלפיים משם. ואין חילוק בזה בין אם הנ""ל לבין אם יש ב' שורות בב' הראשים. ולרמ""א תלוי במרחק אלפיים עד ראשי היתר כמו בקשת. <br>ובבה""ל הביא שיטה דפגום (ר""ל בית שאינו גמור כמו מחיצות בלא תקרה) קיל מקשת ואפילו יש ביניהם ד' אלפים חשבינן כמלא. וכתב בה""ל דאפשר דבשעת הדחק יש לסמוך ע""ז. ובה""ל הביא שדעת הראב""ד ה""ד הרשב""א להקל כששורת הבתים יוצאת מאמצע העיר ואפשר שהר""ח והר""י מודים לו.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שצו עד סימן שצח סח עירובי תחומין		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	יח. שתי עיירות הסמוכות זו לזו האם יכולים לדונם כאחת לענין למנות האלפיים מסוף כל עיר.	"אם אינם רחוקים יותר ממאה וארבעים ואחת אמות ושליש שלכל אחת יהיה לה שבעים אמה ושיריים חשובים בכה""ג כאחת.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן שצו עד סימן שצח סח עירובי תחומין		מאגר
